איפה נדרש לעצור כשרואה תמרור "עצור"

תקנת תעבורה 64(ד)-נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המציין חובה
לעצור,יעצור במקום שיוכל לראות את התנועה בדרך החוצה ואם סומן קו עצירה
לפני קו העצירה ייתן זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר.

אני וכל מורה נהיגה מלמדים את התלמיד/ים שאם הוצב תמרור עצור(ב-37),חובה
עלינו לעצור עצירה מוחלטת ולתת זכות קדימה כנדרש.
וזה אומר שמיקום העצירה אם סומן קו עצירה,יהיה לפני ובסמוך לקו עצירה ואם בקו עצירה אין שדה ראיה ,יש לגלוש עד לקו שדה ראיה ואם הדרך אינה פנויה יעצור הנהג
שנית וכשתתפנה הדרך ימשיך בנסיעה.
ואם לא סומן קו עצירה על הנהג לעצור במקום שבו יוכל לראות את התנועה החוצה
ולעיתים גם אם זה בתוך הצומת בתנאי שהנהג אינו מסכן עוברי דרך או מפריע לזרימת התנועה.

אולם בפסק דין של שופט תעבורה ע. מורדיק, קבע שאם מסומן קו עצירה חובה לעצור לפני הקו,אולם קביעה זו יוצאת מתוך הנחה שקו העצירה מסמן את המקום בו יוכל הנהג
לראות את הדרך החוצה בצורה הטובה ביותר.
לעומתו כבוד השופט ש.לוין סבור שבמקרה בו מוכח שמקו העצירה אין שדה ראיה,לא
רק שהנהג רשאי שלא לעצור לפני הקו עצירה ולבחור מקום אחר.אלא שחובה עליו לעשות כן ולבחור מקום עצירה אחר שכן עצירה לפני הקו אינה מאפשרת את השגת
מטרת התמרור שהינה עצירה לצורך צפייה על התנועה בדרך החוצה כדי לתת זכות
קדימה.
לסיכום קובע השופט לוין שבמקרים בהם סומן הקו עצירה במקום שאין בו שדה ראיה,
יש להתעלם מקו העצירה וחובה לנהוג כאילו אין קו עצירה ולעצור במקום ממנו ניתן לראות את התנועה בדרך החוצה.גם אם עצר בקו העצירה חובה עליו לעצור שנית במקום בו יש שדה ראיה.

מסקנה-שאם סומן קו עצירה חובה עליי כנהג וכתלמיד נהיגה לעצור לפני ובסמוך לקו
העצירה גם אם איני רואה את התנועה החוצה אך חובה עליי לעצור שנית לאחר גלישה,
בקו שדה ראיה בו אני רואה בברור את התנועה החוצה ורק כשתתפנה הדרך אמשיך בנסיעה.

וחשוב יותר מכל:
נהג/תלמיד נהיגה אל תתעלמו מתמרור עצור!!!
זו לא המלצה-זה חובה!

נסיעה זהירה ונהיגה בטוחה
בתיה –מורה לנהיגה ובוחנת מוסמכת

Submit link

המבחן המעשי בנהיגה - הטסט

המבחן המעשי בנהיגה שהינו הטסט, הוא בעצם המבחן שמטרתו לבדוק את שליטתו של התלמיד ברכב,יכולת השתלבותו בנהיגה בכביש,התנהגותו בכביש ובעצם זהו השלב האחרון בלימוד הנהיגה
ש/ובמידה ועבר בהצלחה,מקבל התלמיד את רישיון הנהיגה.
עלינו לזכור כתלמידים שמומלץ מאד לגשת לטסט רק ורק כשאנו מוכנים ובטוחים ובעניין זה עלינו לסמוך על המורה שלימד אותנו
שיגיש אותנו למבחן מעשי כשנהיה מוכנים(ולא ללחוץ על המורה
מפאת ה-28 שיעורים שלמדנו כי ברוב המקרים אין מס' שיעורים
זה מספיק בכדי להגיע לרמת נהיגה הנדרשת ).
הטסט כמו שאמרנו הינו מבחן נהיגה מעשי שאמור להראות לבוחן
את שליטת התלמיד ברכב ובכביש אולם לא תמיד הטסט משקף את
יכולתו של התלמיד בנהיגה עקב התרגשות ולחץ שהתלמיד מצוי בו,
ולכן חשוב לזכור:
בערב הקודם לטסט חשוב לדאוג לשינה טובה,השכמה בזמן כדי להתארגן מבעוד מועד ולא ברגע האחרון,ארוחת בוקר משביעה
(גם אם לא רגילים לאכול בבוקר).
כמו כן עלי כתלמיד לזכור להתעלם מכל מה ששמעתי על בוחנים
כי בוחן שמגיע לרכב לא מכיר את הנבחנים ומטרתו להעניק
רישיון נהיגה לתלמיד אם רק יוכיח את יכולתו בנהיגה.הבוחן הינו
אדם לכל דבר ומבין את התרגשותו ולחץ שבו מצוי התלמיד.
כמו כן אני כנבחן צריך לתת לבוחן תחושה של רוגע ונוחות.
כשבוחן יושב רגוע ונינוח כי הנבחן נוהג נכון ובטוח ,עולים סיכוייו
להצליח בטסט ולקבל את הרישיון נהיגה המיוחל.
כנבחן חובה עליי לא להיכנס למצבים מסוכנים בנהיגה(מצב שיגרום
אי נוחות מוחלטת לבוחן)ולא להכניס את הבוחן לדריכות יתר
עקב נהיגה שלי.
כמו כן רצוי שתלמיד יקבל שיעור נהיגה בכדי להתחמם סמוך למועד המבחן המעשי וכמובן להתעלם ,במידת האפשר מאופן נהיגתו של
התלמיד השני שיוצא איתי לטסט.

כדי לעבור בהצלחה את הטסט חייבים חיבור יחד של 3 תנאים:
1-צריך וחובה לדעת לנהוג
2-צריך לתפקד נכון ולהתעלות למרות ההתרגשות והלחץ
3-צריך מעט מזל!

ושיהיה בהצלחה לכולם.

תודה מקרב לב, לאמנון יסעור
בתיה-מורה לנהיגה ובוחנת מוסמכת

תאונות דרכים חייבים לשים לזה סוף

"תאונת דרכים"-היא תאונה שבה מעורב כלי רכב אחד או יותר,שנועד
לנסיעה על דרך סלולה או דרך עפר(מתוך ויקפדיה).
עפ"י נתוני ארגון הבריאות העולמי,כמיליון אנשים נהרגים בכל שנה בתאונות
דרכים וכ- 20-30 מיליון ,נפצעים בכל שנה ברחבי העולם,ובארצנו נפגעים
מעל ל30,000 איש בתאונות דרכים ומעל 400 נהרגים מדי שנה.
על פי תקנת תעבורה 21-חובתו של עובר דרך(הולך רגל ונהג)
(א)כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות
(ב)כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא-
(1)יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא באותה דרך
(2)יגרום נזק לאדם או רכוש ולא ייתן מקום לגרום נזק כאמור:
(3)יפריע את התנועה ולא יעכבנה,
(4)יסכן חיי אדם
(ג)לא ינהג אדם בקלות ראש או בלא זהירות,או ללא תשומת לב מספקת
בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב,במטענו,בשיטת בלמיו
ומצבם,באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים,
באותות שוטרים,בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך
או סמוך לה ובמצב הדרך.

ברור לנו מעל לכל ספק שאנו כהולכי רגל וכנהגים אם נתאמץ ונשתדל
ולו במעט וננהג על פי חובת הזהירות הכללית ונתחשב בכל הסובב
אותנו,בעצם נהיה שותפים למניעת תאונות דרכים.
נזכור שיש מס' גורמים לתאונות דרכים והם:
(א)הגורם האנושי-דרכי התנהגותם של הולכי רגל ונהגים(שכרות...)
(ב)גורם תשתיתי-דרכים/כבישים לא מתוחזקים,שילוט לא ברור,תמרורים
וסימנים על פני הכביש דהויים ולא ברורים,כבישים ללא הפרדה בין
הנתיבים
(ג)גורם מכני-רכבים שמצבם הכללי שטעון שיפור ותיקון ,משפיע לא מעט
תאונות הדרכים

הקטל בכבישם עולה משנה לשנה ומחמיר ועפ"י נתונים שהתפרסמו,תאונות הדרכים הפכו להיות אחד מגורמי התמותה העיקריים בארצנו וזה לצערנו
במגמת עליה.

נזכור חברים יקרים ש:החיים הם מתנת האל לנו:

כמילות השיר:
"אלוהים נתן לך במתנה
דבר גדול דבר נפלא
אלוהים נתן לך במתנה
את החיים על פני האדמה..."

בואו נרתם כולנו לשים סוף לתאונות הדרכים ולשמור על חיינו וחיי
הסובבים אותנו.אם כל אחד מאיתנו ,חברים,ינהג ויקפיד להתנהג עפ"י
הכללים וננהג ביתר התחשבות בזולת ,סביר להניח שנצליח להוריד
את אחוז התאונות דרכים ולמנוע קיפוח חיי אדם.
שימרו על חייכם וחיי ילדכם!!!

בתיה - מורה לנהיגה ובוחנת מוסמכת